אדיר סוכנויות לציוד בע"מ נ' מטר

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר עילה וחוסר יריבות, בתביעה אותה הגישה המשיבה ע עתרה לחייב המבקשת לשלם לה סך של 5,800 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה בגין אספקת קוצב מים.

הבקשה הוגשה לאחר שנמחקה כותרת התביעה כתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 והצדדים נדרשו להמציא המסמכים הרלווטים נוכח העברת התיק להליך של סדר דין מהיר.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת, המדובר בתביעה קנטרנית, מופרכת, בלתי מבוססת וחסרת כל בסיס משפטי.

לטענתה, לא היתה בינה לבין המשיבה כל התקשרות אלא בינה לבין חברת א.ד-י.ר ציוד למאפיות וקונדיטוריות בע"מ, אשר נושאת מספר ח"פ שונה לחלוטין.

המבקשת טוענת, כי המשיבה פועלת בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, וזאת מתוך כוונה להפעיל עליה לחץ לחזור בה מתביעה שהגישה נגד חברת א.ד-י.ר ציוד למאפיות וקונדיטוריות בע"מ ונגד בעל השליטה בה, מר רונן סמי אבקסיס, במסגרת ת"א 149-09-10 ומתוך נקמנות וטורדנות ומשכך התביעה אינה מגלה עילת תביעה כנגדה.

טענות המשיבה

המשיבה, באמצעות בעליה, מר רונן סמי אבקסיס, התנגדה לבקשה.

לטענתה, המבקשת רכשה ממנה בחודש יוני 2010 את המוצר, אך לא שילמה בעבורו.

בנוסף, טענה, אין כל קשר בין החוב שהיא תובעת בתובענה נשוא בקשה זו לבין תביעתה של המבקשת את חברת א.ד-י.ר ציוד למאפיות וקונדיטוריות בע"מ, היא החברה הקודמת של מר רונן אבקסיס.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הינני קובעת כדלקמן:

על פי תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- התקנות), רשאי בית המשפט לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף.

בפסיקה נקבע, כי תקנה 101 נועדה כדי "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת" (ראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד(4) 464, 478).

בנוסף, נקבע בפסיקה כי מחיקת תביעה, ועל אחת כמה וכמה דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים, ובית המשפט מעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני (ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151, 155-156).

סילוק על הסף ייעשה כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו(1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4) 18).

במקרה הנדון שבפניי, סבורני כי יש מקום לבירור טענות המשיבה אודות החוב של המבקשת כלפיה ואנמק.

ראשית, המבקשת לא הוכיחה לעת עתה את טענתה כי המוצר סופק לה ע"י חברת א.ד-י.ר ציוד למאפיות וקונדיטוריות בע"מ ולא על ידי המשיבה. אמנם, לבקשתה צורף עותק מכתב התובענה שהוגש על ידה לבית המשפט השלום בחיפה, בין היתר, נגד חברת א.ד-י.ר ציוד למאפיות וקונדיטוריות בע"מ, אך עניינה של אותה תובענה באספקת מוצר אחר לחלוטין. משכך, אין בכך כדי ללמד על כך שקוצב המים, אף הוא, הוזמן מחברת א.ד-י.ר ציוד למאפיות וקונדיטוריות בע"מ.

כך גם לא שוכנעתי שיש בתביעה על סך של 5,800 ₪ בכדי להוות אמצעי לחץ אשר יש בו בכדי לגרום למבקשת לחזור בה מתביעה שהגישה כנגד המשיבה על סך של 720,801 ₪! נוכח הפערים בסכומי התביעה.

שנית, לכתב התביעה צורפה חשבונית מיום 25.7.10 של חברת אדיר סוכנויות לציוד 2010 בע"מ, בה מצוינים שמה של המבקשת, כלקוחה של המשיבה, תיאורו של הפריט, קרי- 'קוצב מים', ועלותו הכוללת העומדת ע"ס של 5,800 ₪. משכך, לכאורה נראה שמדובר בעסקה שנערכה בין המבקשת למשיבה וקיימת גם קיימת יריבות בין הצדדים.